הלכות הנוגעות לתשעה באב דחוי
הרב אבינדב אבוקרט, רב קהילת 'אברהם יגל' גבעת שמואל
1. אין השנה דינים הנוהגים בשבוע שחל בו ט' באב ולכן איסור לבישת בגדים מכובסים ורחצה חל רק בט' באב עצמו. מכל מקום, טוב להימנע מתספורת וגילוח בערב שבת חזון.[1]
שבת קודש
2. אין מנהגי אבלות בשבת, כולל דברים שבצנעה.[2]
3. גם לאחר חצות היום מותר ללמוד תורה כרגיל, ואין צורך ללמוד דווקא בדברים הרעים שמותר ללמוד בט' באב.[3]
4. אין אומרים 'צדקתך' במנחה.[4]
5. סעודה שלישית נערכת כרגיל כולל מאכלי בשר, זימון וזמירות שבת.[5]
6. המעבר משבת לתשעה באב נעשה באופן הדרגתי:
6.1. שקיעה [19:44 בגבעת שמואל] - סיום האכילה וברכת המזון,[6] תחילת איסורי רחיצה, סיכה ותלמוד תורה.
6.2. צאת הכוכבים [20:04 בגבעת שמואל] - אמירת 'ברוך המבדיל בין קודש לחול', חליצת נעלי עור והחלפת בגדים.[7]
6.3. צאת השבת [20:23 בגבעת שמואל] - מותר לעשות מלאכה, מי שלא בא לתפילה מברך על הנר 'בורא מאורי האש'.[8] תפילת ערבית תתאחר מעט, על מנת לאפשר הגעה לבית הכנסת לאחר יציאת השבת.
בבית הכנסת יברכו על הנר במהלך הקינות כנהוג.
תשעה באב
7. מלבד ברכה על הנר, אין מבדילים במוצאי שבת.[9]
8. בתפילת ערבית אומרים 'אתה חוננתנו' ואין אומרים 'ויהי נועם', 'ויתן לך' ושאר פסוקי ברכה. נראה שאין לומר 'שבוע טוב'.
9. דיני צום דחוי -
9.1. דעת הרב עובדיה יוסף שמעוברות ומניקות לא צמות כלל בצום דחוי,[10] גם פוסקים אחרים התירו לאכול כבר כשמרגישה מעט חולשה או הרגשה רעה.[11]
9.2. מי שצריך לאכול בצום, יעשה הבדלה על מיץ ענבים לפני אכילתו וישתה כמלוא לוגמיו ואם קשה לו - יטעם מעט.[12] יש להימנע מאכילת דברים המענגים.
10. צאת הצום -
10.1. עושים הבדלה על הכוס, ללא נר ובשמים.[13] בבית הכנסת יעשו הבדלה ויאכלו מעט לפני ברכת הלבנה.[14] נשים לא צריכות להמתין לחזרת הבעל ומבדילות בבית.[15]
10.2. אין איסורי ומנהגי אבלות מיום ראשון בלילה, כולל אכילת בשר ושתיית יין.[16]
________________________________
[1] שו"ע תקנא יד. שו"ת יחוה דעת ג לט, חזון עובדיה עמ' רכד.
בני אשכנז כבר נמנעים מתספורת מי"ז בתמוז ומכיבוס מראש חודש אב.
[2] שו"ע תקנד יט.
שו"ת אור לציון ג כט יז כתב להימנע מתשמיש גם לבני ספרד.
בני אשכנז אוסרים תשמיש המיטה מלבד ליל טבילה - רמ"א תקנד יט.
[3] בא"ח דברים יח, כה"ח תקנג ס"ק יח, משנ"ב תקנג י.
ילקוט יוסף תקנג יב כתב שמכל מקום טוב ללמוד בדברים הנוגעים לתשעה באב.
[4] שו"ע תקנב יב.
[5] שו"ע תקנב י, משנ"ב תקנב ס"ק כג, שו"ת אגרות משה או"ח ד קיב א, שמירת שבת כהלכתה נו יד.
[6] רמ"א תקנב י, שו"ת אור לציון ג כח ד, חזון עובדיה עמ' רסו.
[7] שו"ת יחוה דעת ה לח, הליכות שלמה טו יב הערה 42, מקראי קודש (הררי) י יא.
דלא כשו"ת אור לציון ג כח ד וכשמירת שבת כהלכתה כח הע' קעט שהורו מהשקיעה או פסקי תשובות תקנג ז שהורה מצאת השבת.
[8] שו"ת יביע אומר או"ח ד כד ט וחזון עובדיה עמ' שמג, הליכות שלמה טו יד ושמירת שבת כהלכתה סב הע' צח.
יש מבני אשכנז שנהגו שהבעל מברך בבית להוציא את אשתו - ביאור הלכה רצו סעי' ח.
[9] שו"ע תקנו א.
[10] שו"ת יביע אומר ה מ, חזון עובדיה עמ' ס.
שו"ת יחוה דעת ג מ כתב שאם יכולות יתענו עד חצות היום [12:47 בגבעת שמואל] כדי שלא לפרוש מן הציבור.
[11] הלכות חגים לגר"מ אליהו, שו"ת אור לציון ג כט ג, ביאור הלכה תקנט ט, שו"ת תשובות והנהגות ב רנב, פניני הלכה י כ.
[12] חזו"ע ד' תעניות עמ' שמט [חזר בו ממה שכתב בשו"ת יחוה דעת ג מ].
שמירת שבת כהלכתה סב מו כתב שעדיף שיבדיל על 'חמר מדינה', כמו כן טוב שהבעל יבדיל עבור אשתו החולה ואם אין איש - שתבדיל בעצמה.
[13] שו"ע תקנו א.
[14] חזן עובדיה עמ' תי, שו"ת שיח יצחק רמט.
[15] חזון עובדיה עמ' שנב, שו"ת שבט הלוי ד נד ז ודלא כשו"ת מנחת יצחק א נא.
[16] ברכי יוסף תקנח ב, כף החיים תקנח יט, שו"ת אור לציון ג כט כו, חזון עובדיה עמ' תטו.
בני אשכנז מחמירים שלא לאכול בשר ולשתות יין עד לשני בבוקר - רמ"א תקנח א.
